בעולם הרפואה קיימות מספר רב של "דעות מוסכמות" (קונצנזוס) הנראות בלתי ניתנות לערעור. אולם בשנים האחרונות נשברו לא מעט קונצנזוסים בעיקר בנושאים הקשורים לרפואה אינטגרטיבית. הקשר בין תזונה, פעילות גופנית, תוספי מזון ומינונים גבוהים של ויטמין סי לבין טיפול ושיפור מצבם של חולי סרטן הוכח במחקרים רבים. באמצעות שיטת עירוי ויטמינים.
לאחרונה החלו לעלות ספק בקונצנזוס אשר נראה יציב והגיוני במיוחד: האם מומלץ לבצע בדיקות לשם גילוי מוקדם של סרטן לכלל האוכלוסיה?.
עד לאחרונה היה קונצנזוס מלא בין כל הרופאים והחוקרים: ככל שתגלה מוקדם יותר תהליכים סרטניים כך עולים הסיכויים לרפא את החולים או לפחות להאריך בצורה משמעותית את חייהם. לכן פותחו בדיקות לאבחון מוקדם ואנשים רבים מאד עוברים כל שנה בדיקות סקר במטרה לאפשר אבחון של מחלות ממאירות בשלבים ההתחלתיים.

בקונצנזוס זה נכללות מחלות כמו סרטן שד שניתן לאבחון ע"י ממוגרפיות ואולטרסאונד תקופתיים, גידולים של המעי הגס הניתנים לאבחון ע"י בדיקות דם סמוי בצואה או ע"י קולונוקופיות כל מספר שנים וסרטן הערמונית הניתן לגילוי פשוט בעזרת בדיקת דם (PSA).

במחקר שפורסם בגיליון ה 6 בינואר 2016 של חוברת ה BMJ (British Medica Journal) מעלה ד"ר ויניי פראסאד מאוניברסיטת אורגון ספקות בקונצנזוס הנ"ל: אומנם בדיקות הסקר מפחיתות תמותה מהמחלה הספציפית אך אם מסתכלים על תמותה מכלל המחלות אין הבדל משמעותי בין קבוצת אנשים שעוברים בצורה מסודרת בדיקות סקר שנתיות לבין קבוצת אנשים שאינם עוברים בדיקות סקר.

מה ה catch? מדוע חולים אשר עוברים בדיקות סקר לאבחון מוקדם של סרטן ימותו יותר ממחלות כלליות? קיימות מספר סיבות לכך.

1. אבחון מוקדם של סרטן אינו מבדיל בין גידולים איטיים לאגרסיביים

לעיתים קרובות גידולים מאותו סוג עשויים להיות שונים לחלוטין מבחינת אגרסיביות וסיכון חיי חולה.
סרטן שד מתגלה לעיתים קרובות בבדיקות הסקר במצב הטרום סרטני, DCIS. חלק מגידולים אלה כלל אינם מתפתחים לסרטן מלא והגוף מסוגל להתגבר עליהם בעזרת מערכת החיסון. לעומת זאת חלק אחר מהגידולים יתפתח לסרטן אגרסיבי המסכן את חיי החולים.

מאחר ובשלב האבחון אין אפשרות להבחין בין גידולים בעלי נטיות אגרסיביות לבין גידולים שלא יתפתחו לשום דבר, אנחנו מנתחים ומטפלים בכולם, כולל טיפולים בהקרנות ובהורמונים. הטיפולים בניתוח, הורמונים וקרינה אינם חסרי תופעות לוואי ונזקים ואלה נגרמים כאמור גם לחולים אשר ללא תהליך אבחון מוקדם, לא היו מגיעים לקבל טיפולים אלה.

2. אבחון מוקדם של סרטן קשור במצבי מתח ולחץ

חולים רבים, לאחר אבחון מחלת "סרטן", אינם מבדילים בין סרטן אגרסיבי ולא אגרסיבי, ועצם הכללתם בקטגוריה של "חולה סרטן" מכניסה אותם ללחץ ומתח המשפיעים על מרכיבים שונים בגוף כמו עורקים ללב ולמוח . לכן תחלואה ותמותה ממחלות לב ו strokes גבוהה יותר באוכלוסיות אלה. הרחבת אוכלוסיית "חולי סרטן" על ידי ביצוע בדיקות סקר לאבחון מוקדם מרחיבה את אוכלוסיית הנפגעים מההשפעה הסיסטמית של היכללות בקטגוריה זו.

3. אבחון מוקדם של סרטן לאוכלוסיות נבחרות

המסקנה של חוקרים רבים העוסקים בנושא של אבחון מוקדם של סרטן, היא, שכדאי לצמצם את האוכלוסייה העוברת בדיקות סקר.
יש מקום לסווג ולקבוע קבוצות סיכון, או חולים עם סימפטומים מינימליים המכוונים לבדיקות סקר.
בעזרת קביעת קבוצות סיכון ניתן יהיה לצמצם את מספר הנבדקים ולהגיע ליותר חולים עם מחלה משמעותית ומסוכנת ובכך למנוע סיבוכים וסיכונים לאוכלוסייה הרגילה.