סלניום למניעה וטיפול בסרטן
סלניום הוא מינרל חיוני לבריאות. למינרל הסלניום השפעה רבה על המניעה והטיפול של מחלות הסרטן. לכן הטיפול הנקרא סלניום סרטן הינו חלק בלתי נפרד ממגוון הטיפולים המשלימים בסרטן.
סלניום ותזונה לחולי סרטן
כל תפריט מומלץ של תזונה לחולי סרטן כולל את הסלניום המצוי בפירות, ירקות, אגוזים, עוף, דגים, ביצים, גרעינים שחורים ופטריות. קיימות שתי תרכובות של סלניום: סלנומטיונין הנמצא בעיקר בדגנים ו מטילסלנוציסטאין הנמצא בצמחים.
פעולת הסלניום על מערכת החיסון
בניסויים של חיות מעבדה עולה כי מנות גבוהות של סלניום גורמות להגברה משמעותית של פעילות תאי NK. חלבונים המכילים סלניום מעורבים בתפקודם התקין של תאי T, בייחוד לימפוציטים מהסוגיםCD4, CD8 ובהפרשת TNF. סלניום מגרה שגשוג של לימפוציטים ואקטיבציה של מקרופגים ומגביר ייצור נוגדנים ואינטרפרון,
הפעילות האנטי-סרטנית של סלניום
• יצירת אפופטוזיס.
• שיפור הקשר הבין-תאי.
• מניעת אנגיוגנזה.
• מניעת שליחת גרורות.
• דיכוי שגשוג של תאים והתמיינות-מחדש של תאים (הפיכת תאים סרטניים לתאים נורמליים).
• מניעת מוטציות של גנים. עיכוב פעילות האנזים רוורס טרנסקריפטז.
סלניום ומניעה של סרטן
רמות נמוכות של סלניום בתפריט מלמדות על סיכון לפתח לוקמיה או סרטנים של המעי הגס, החלחולת, הערמונית, השד והריאות וכל שאר המחלות הסרטניות.
במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד נמצא כי רמות נמוכות של סלניום בדם לימדו על סכנה גבוהה לפחות פי 2 לפתח סרטן ובעיקר סרטנים של דרכי העיכול ושל הערמונית.
מחקר אחר, שנערך באוניברסיטת קורנל, הראה כי הסיכוי לפתח סרטן עור ברמות נמוכות של סלניום גדול פי 5.8 משיעורו ברמות סלניום גבוהות. מחקר נוסף שהקיף 1,300 חולים; מחיצתם קיבלו תוסף סלניום ומחציתם פלצבו.
במעקב בן 8 שנים נמצא כי הייתה ירידה משמעותית בתמותה מסרטן, ובעיקר הפחתה של 63 אחוז בהופעה של סרטן הערמונית.
מחקר בסין בהשתתפות 13,000 איש, באזור עני בסלניום בקרקע, הראה כי מתן סלניום הפחית באופן משמעותי את סרטן הכבד.
סלניום וסרטן
במחקר שערכו גופטה וחבריו נמצא כי רמות הסלניום בפלסמה של חולי סרטן היו נמוכות, והן הוסיפו וירדו עם התקדמות המחלה. כמו כן הן היו נמוכות אצל חולים שהמחלה חזרה אצלם יותר מאשר אצל חולים שלא סבלו מחזרה של המחלה.
במחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד נמצא כי רמות גבוהות של סלניום בדם אצל חולי סרטן הערמונית עם PSA גבוה היו קשורות עם התקדמות איטית של המחלה, ולהפך.
במחקר אחר בבית-החולים סינט ברטולומיאו בלונדון נמצא כי ריכוזי הסלניום בפלזמה בזמן האבחנה של חולים עם לימפומה מסוג לא-הודג'קינס, מצביעים על הפרוגנוזה של החולה ועל סיכויי הטיפולים בכימותרפיה להצליח. כמו כן ממליצים החוקרים להכליל את הסלניום כחלק מהטיפול במחלה זו.
מחקרים רבים בבעלי-חיים נגועים במלנומה, בלוקמיה, בסרטן כליות ומעי גס ובגידולים אחרים הראו השפעה אנטי-סרטנית של הסלניום על הגידול.
באמצעות טיפול אלטרנטיבי לסרטן, הסלניום ניתן לרוב בכדורים דרך הפה, אך הסלניום נכלל תמיד כחלק מהטיפול באמצעות עירוי ויטמינים דרך הוריד לחולי סרטן.
סלניום וכימותרפיה
בניסויי מעבדה נמצא כי סלניום עוזר להתגבר על הופעת עמידות לכימותרפיה (MDR). ממצא דומה התגלה גם בניסויים בבעלי-חיים.
טיפולים בכימותרפיה בשם ציספלטין מורידים את רמות הסלניום. מתן סלניום מונע נפרוטוקסיות ומגן מפני חמצון רקמות הנוצר על-ידי אדריאמיצין ומנזקי קרינה.
במחקר שנערך בפולין, בהשתתפות חולות בסרטן השחלות, נמצא כי הוספת סלניום לכימותרפיה הפחיתה בצורה משמעותית את תופעות-הלוואי של הטיפול: כאבי בטן, חולשה, איבוד שיער והרגשה כללית רעה.
מחקרים מראים כי הטיפול בסלניום משמש למניעת גידולים. בסוגי סרטן רבים מוצאים ערכים נמוכים של סלניום. הטיפול בסלניום הינו חלק מהטיפול בסוגי סרטן רבים. הוספת סלניום לכימותרפיה משפר את היעילות ומפחית את הרעילות של טיפולים אלה.